|
|
|
|
 |
ניופאונדלנד
אפריל 2007
מוצאו של גזע הניופאונדלנד הוא באי שקרוי בשם זה השייך לקנדה ונמצא צפון מזרחית ליבשת אמריקה.
התיאוריות השונות על מוצא הגזע מתחלקות לשתי קבוצות : אלה התומכות בכך שגזע זה מקורו באמריקה ואלה התומכות בכך שהגזע הוא הכלאה של גזעים שהגיעו מאירופה.
מקור הגזע מכלבים מקומיים וכלב דובים שחור וגדול שיובא לאי על ידי הוויקינגים אחרי שנת 1100. עם בואם של דייגים אירופאים השפיעו גזעים שונים על עיצוב ורענון הגזע, אך תכונותיו החיוניות נותרו. כאשר התחילה ההתיישבות באי בשנת 1610, הניופאונדלנד כבר היה, במידה רבה, בעל המראה האופייני והתנהגותו הטבעית. הודות לתכונות אלו, הצליח הוא לעמוד בתנאי האקלים הקשוחים ובעוינות הים, כאשר גרר מטענים כבדים בחוף או כאשר שימש ככלב העובד והמציל במים.
הכלב קיבל את שמו הרשמי בשנת 1775 על ידי מגדל מקומי.
|
 |
קולי
מרץ 2007
מוצא הגזע לא ברור אם כי כבר מתנהל על כך ויכוח מלומד מזה 200 שנה. הגזע פותח באזור הגבול בין אנגליה לסקוטלנד באזור שבו הרים וגבעות. יש סברה שהגזע הובא לאיים הבריטיים על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה, אך אין לכך הוכחות של ממש. הגזע התפתח בתנאי שטח ומזג אוויר קשים וגם האנשים שגידלו אותו היו קשי-יום וניסו לגדל כלב שיש בו תכונות רבות – כלב אמיץ, כלב עבודה טוב ובן לוויה אידיאלי באחד. לפיכך אפשר לומר שזהו כלב אריסטוקרטי מהמין העממי ביותר.
המילה "קולי" שנויה במחלוקת. היו שסברו שמדובר בזן של כבשים בעלי ראש שחור שעל שמם נקרא הכלב. היו שטענו שזה "כלב חוות", ובעצם זהו גזע האב של קולי ארוך שיער, קולי קצר שיער, כלב צאן אנגלי, בירדד קולי ועוד כלבים. רק במאה ה-19 נעשתה אבחנה מדוייקת יותר בין הגזעים.
אחרי שהתחילו תערוכות הכלבים, במחצית השנייה של המאה ה-19, גם הקולי הופיע בהם. למלכה ויקטוריה היה כלב קולי שמצאה אצל רועים סקוטיים וכלב זה עשה יחסי ציבור מצויינים לגזע והעביר אותו מחוות הצאן המבודדות לבתי האחוזות של האצילים.
בשנות השלושים של המאה ה-20 נכתב הספר "לאסי שובי הבייתה", על כלבת קולי שהפגינה את נאמנותה למשפחתה ושבה הבייתה ממרחק רב. לאחר שנעשו גם סרטים וסדרות טלוויזיה על הכלבה המפורסמת, הפך השם "לאסי" לשם נרדף לגזע וכן יצר פופולריות רבה לגזע בציבור הרחב, כולל במדינת ישראל בשנות השבעים.
|
 |
ויפט
ינואר 2007
מדובר בכלב מהיר וחזק - אחד מכלבי הרוח המהירים - בגודל בינוני, מלא חיבה לאנשים, אינטליגנטי, עדין עם ילדים, רגוע ושקט. עובדות אלו הופכות אותו לחיית משפחה נהדרת. |
 |
צ’יוואווה
דצמבר2006
במאה השישית השתמשו כנראה בני המאיה במקסיקו בזן כלבים קטן כקרבן אותו הקריבו לאליליהם בכדי לפייסם.
גם בני שבט הטולטק, יורשיהם של המאיה, גידלו והקריבו כלבים קטנים בפני אליליהם במאה התשיעית.
במאה השלוש עשרה, היו אלה האצטקים שירשו את בני הטולטק, את תרבותם וכמובן גם את כלביהם.
בתחילת המאה השש עשרה השמידו הכובשים בספרדים כל שריד של תרבות מקומית, והאצטקים הפכו לבני מעמד מנודה.
לאחר 400 שנה בשנת 1895 התגלו הכלבים הקטנים מחדש.
במהרה הפכו כלבי הצ’יוואווה לפופולריים ואפנתיים בבירת מקסיקו סיטי, ובהמשך גם בארצות הברית.
האמריקאים הרביעו את הצ’יוואווה המקורי עם כל מיני גזעים זעירים, ואחרי סלקציה עקבית הצליחו להביא את הגזע לגודלו הנוכחי, שהוא כיום גזע הכלבים הקטן בעולם.
בגלל גודלו, אופיו וצורתו, הפך גזע הצ’יוואווה לגזע מאד פופולרי בבריטניה ובארצות הברית.
במאות ה12 עד ה16 נקלט הגזע גם באירופה. ספנים מספרד ואיטליה הביאו את הגזע במאה ה 13 וה 14 לאיטליה ובשתי הממלכות, האיטלקית והספרדית נחל הצ’יוואווה הצלחה לא מועטה והופיע במגוון יצירות אומנות שתארו בעיקר טקסי פולחן כפי שנלמדו מפי הספנים.
בסוף המאה ה 17 ועד המאה ה 19 נקלט הגזע בצפון אמריקה ותועד לאורך השנים.
בארצות הברית נצטייר הגזע ככלבם של בני הממון ובעיקר בין העוסקים במערכת הבנקאית.
|
 |
קוקר ספניאל אמריקאי
אוקטובר 2006
אי שם במהלך ימי הביניים היו אלו ציידים, אם מפשוטי העם ואם מבין האצילים, שטיפחו לצידם כלבים בעלי יכולת עבודת ציד: למצוא, להבריח, לעקוב ולהחזיר את הציד. ציידים אלו הקפידו לטפח כלבים שעזרו במלאכת הציד ולא כלבים שעסקו בציד עצמו. מכלבים אלו צמחו עם השנים קווים שונים המהווים את הבסיס לגזעי הספניאל והסטר, הפוינטר, ההאונדס והרטריבר של היום.
אנו יודעים כי הופעתם הראשונה כלבי ספניאל ביבשת החדשה הייתה עם נחיתתה של המייפלאור בשנת 1620 בחופי אמריקה. ידוע כי על סיפונה היו שני כלבים: מסטיף וספניאל.
הקוקר ספניאל האמריקאי הוא צאצא ישיר של הקוקר ספניאל האנגלי.
בסביבות שנת 1880 הגיעו כלבי הקוקר ספניאל האנגלי לאמריקה, שם מהר מאוד התפתח גזע חדש השונה בצורתו ובתפקודו.
משנות ה - 80 של המאה ה - 19 ועד היום זנח הקוקר האמריקאי את עברו הספורטיבי ונעשה חיית שעשועים פופולרית ביותר. הקוקר האמריקאי נפוץ מאוד בארץ מאז העלייה הגדולה מברה"מ והוא מצוי בארץ בצבעים בז’ ושחור, כמו כן קיימים שורשים קטנים של קוקרים בצבע שחור-חום-לבן. |
 |
ויסלה
ספטמבר 2006
הויז’לה ההונגרי מייצג את הטוב משני העולמות, כלב צייד ובן לוויה אוהב.
השם ויז’לה פירושו "עירני" ו"מהיר תגובה" בהונגרית. הויז’לה, שהוכרז זה מכבר גזע מוגן בהונגריה, שימש כצייד ובני לוויה לבני שבט המגיארים, שנדדו ברחבי מרכז אירופה והתיישבו בהונגריה לפני כאלף שנה. |
 |
דלמטי
אוגוסט 2006
מקור הכלב הדלמטי עודו עלום ומבוסס על השערות. מאיורים שנתגלו בקברות הפרעונים הקדמונים ועד לציורים המתוארכים לתקופה שבין המאות ה-16 וה-18, ניתן להסיק שהדלמטי היה קיים במשך אלפי שנים. רישומי כנסיה מהמאה ה-14 ומשנת 1719 מצביעים על כך שמוצאו של הגזע באזור הים התיכון ובמיוחד בשכנות לחוף הדלמטי. האיורים המוקדמים ביותר של הגזע נמצאו בציורים של ציירים איטלקיים מהמאה ה-16 ובפרסקות בZAOSTROG- (דלמטיה) אותן ניתן לתארך לשנת 1710 לערך. עבודה של THOMAS BEWICK שהתפרסמה ב-1792 כוללת תיאור ואיור של דלמטי, אשר BEWICK מכנה ’הדלמטי או כלב המרכבה’. |
 |
האסקי סיבירי
יולי 2006
במשך מאות אם לא אלפי שנים פיתחו אנשי שבט הצ’וקצ’י
לאורך החוף במזרח סיביר את כלבי המזחלות שלהם.
מאחר ומזחלות היו דרך התנועה היחידה באזור ביחוד בחודשי החורף הקשים ומזון לא נמצא בשפע הם נזקקו לכלבים שיסתפקו במזון מועט, יהיו בעלי יכולת לשרוד בתנאי החורף ויהיו מסוגלים לעבור מרחקים ניכרים במהירות גדולה יחסית. שימוש נוסף שעשו הצ’וקצ’ים בלילות החורף היה לחימום. הם פשוט התכרבלו ביחד עם כלב כדי להתחמם. בשנת 1908 הביא סוחר פרוות רוסי בשם וויליאם גוסאק נבחרת של כלבים כדי להתחרות במרוץ של 650 ק"מ שהפרס היה 10000 דולר. איש לא התרשם מהכלבים הקטנים יחסית ולמעשה אנשי העיר נום כינו אותם "חולדות סיביריות". יחס ההימורים נגדם היה 1:100
באותה שנה הם כמעט ניצחו וסיימו במקום השלישי השמועות מספרות שמהמרים שילמו הרבה כסף לנהג הקבוצה שלא ינצח במירוץ כדי להציל את כספם. |
 |
קאירן טרייר
מאי 2006
הקאירן טרייר הינו כלב מלא שמחת חיים הממלא את הבית באור וצחוק. הוא אוהב מאוד ילדים, אמיץ ושומר, אך לא ינבח ללא סיבה, ואינו קנאי. הקאירן טרייר הינו כלב מאוד רגיש וסתגלתן ובעל אינטליגנציה גבוהה. רק מבט אחד בעינהם קונה את עולמך. ודאי כולכם זוכרים את טוטו - הכלב מהסרט הקוסם בארץ עוץ. כן, טוטו הוא קיירן טרייר. וללא ספק אחד מהכלבים המפורסמים והאהובים ביותר בעולם. אחד מיתרונותיו הבולטים של הקיירן הוא אהבתו למשחק, אך הוא יודע את הגבולות. הקיירן לא ינדנד לבעליו ויעסיק את עצמו שעות (ולא בהריסת הבית). |
 |
דני ענק
אפריל 2006
אין לאיש מושג מהיכן נובע השם: הדני הענק.
תשאלו כל אזרח דני גאה מהיכן השם-והוא מיד ישייך את הגזע לשושלת מלכי דנמרק ואם תניחו לו להסחף הוא יגיע בקלות גם לתקופות קדומות יותר...
באיטלקית הוא נקרא "אלנו", וזהו אולי רמז למקורו הקדום מכלבי מסטיף שהגיעו מהמזרח והתפשטו ברחבי אירופה. טיפוסים דומים של כלב אלגנטי ריבועי וגדול נמצאו בתחריטים קדומים בשרידי קברים מתקופת הפרעונים אך העובדות שאנו מכירים משייכות אותו לתקופות מאוחרות הרבה יותר. לדני הענק, הבוקסר והבולדוג אב קדמון אחד.
|
 |
רועה אוסטרלי
פברואר 2006
אם יש לכם זמן ומחוייבות לרועה אוסטרלי, לא תתאכזבו. לכלבים המיוחדים האלו מגיעים בעלים מיוחדים. הנאמנות, ההנעה, האופי וחוש ההומור שלהם מציבים אותם במעמד משלהם.
הרועה האוסטרלי פותח ככלב צאן בגודל בינוני, אינטליגנטי ורב-תכליתי, בעל אופי נפלא וסיבולת. |
 |
סאלוקי
ינואר 2006
לסאלוקי תפקיד מיוחד במסורת הערבית ובשטחו
הגדול של המזרח התיכון בו שימש הסאלוקי ככלב מירדף במשך אלפי שנים. במקור לכל שבט היו
סאלוקים שהותאמו לציד הצייד האפייני לשטחו,
אולם על פי מסורת המזרח התיכון סאלוקים לא
נקנים או נמכרים אלא מוענקים כאות של כבוד.
כתוצאה מכך הסאלוקים שהוענקו לאירופאים והגיעו לאירופה, הגיעו ממגוון אזורים ואקלימים והם שונים בהתאם.
התקן הבריטי מ- 1923 היה התקן האירופאי הרשמי הראשון של הגזע וכיסה את כל הטיפוסים המקוריים של הסאלוקי.במשך שנים רבות הגיעו לאירופה כלבי סאלוקי שניתנו במתנה ע"י אנשי ערב לאורחיהם הכבודים מן המערב, אולם רישום ותיעוד מסודר אנו מגלים בספר הגידול האנגלי רק מתחילת המאה ה- 20. |
 |
פודל
נובמבר 2005
כלב הברבט וכלב המים האירי הם אבותיו של הפודל. גזע הפודל הענק כנראה היה הראשון שהתפתח ואילו הגזעים הקטנים יותר התפתחו מאוחר יותר.
רוב החוקרים מסכימים על כך שארצות המקור של הפודל הן: רוסיה צרפת וגרמניה. הסברה היא שבארצות השונות ניסו לפתח סוג של כלב שישמש את אותן מטרות, וכך הגיעו לאותו טיפוס של פודל עם שינויים מסויימים.
בצרפת זכה כלב הפודל לפופולריות רבה ושם נחשב לגזע הלאומי.
את השם פודל שפירושו השתכשכות בשלולית מים נתנו הגרמנים וברוב הארצות הוא נקרא בשם זה ואילו בצרפתית הוא מכונה
Caniche שפירושה ברווז.
השם פודל צרפתי ניתן לגזע כבר במאה ה-18. נשות האצולה והממון מכל העולם נהגו לרכוש את את בגדיהם ובגדי הפודל שלהם בפריז ומאז קשור שם הגזע לצרפת. מבין בעלי הפודלים המפורסמים נמנו: וינסטון צ’ירציל, ארמנדו טוסקניני ונגן הג’אז בני גודמן. |
 |
לברדור רטריבר
אוקטובר 2005
מקורו הראשוני של הגזע, נותר עלום - וישנן השערות שונות.
הלברדור נקרא על ידי מתאריו הראשונים כלב ניופאונדלנד ואילו אחרים בשם כלב המים של סט ג’ונס.
בתחילת המאה ה- 19 מגיעים כלבי הלברדור הראשונים לחופי אנגליה. עד מהרה נפוצו כלבי לברדור בקרב המגדלים האנגלים. המגדלים האנגלים ראו באופיו ובמבנהו של הלברדור נכס שיש לטפחו. במשך כ- 50 שנה נמשך היבוא (הלא מתוכנן) של כלבי לברדור לאנגליה עד שנפסק, החל משנת 1885, עקב שני חוקים שבאו לאוויר העולם. עשר שנים מאוחר יותר נחקק חוק ההסגר האנגלי שבעתיו הופסק לחלוטין יבוא הכלבים.
בשנת 1904 נרשם הלברדור כגזע נפרד ב KC ועוצב תקן הגזע הראשוני. תקן זה שונה רק בשנת 1950.
את הדחיפה האחרונה והחשובה לגזע נתן המלך ג’ורג’ ה-6 שאימץ את מועדון הגזע והיה לפטרונו. מאוחר יותר עם מותו קיבלה על עצמה המלכה אליזבט להיות נשיאת הכבוד של המועדון. אין ספק כי עובדות אלו העניקו לגזע את מגע יחסי הציבור האחרון והחשוב, בדרכו להיות מהגזעים הנפוצים והפופולריים ביותר, באנגליה ובעולם כולו. |
 |
פוינטר גרמני
אוגוסט 2005
ההיסטוריה של הפוינטר הגרמני קצר השיער מתחילה בכלבים ששימשו לציד ציפורים ברשת, בשיתוף פעולה עם בזים, במיוחד בארצות הים התיכון. דרך צרפת, ספרד ופלנדריה הגיעו הפוינטרים לחצר המלוכה הגרמני. תכונתם החשובה והייחודית של כלבים אלו היא תכונת ההצבעה. לאחר המצאת הרובה בעל בית הבליעה הכפול (1750), כלב הצבעה היה נדרש עוד יותר לציד ציפורים בירייה. הייתה זו גם נקודת התפנית מכלב שעיקר תפקידו כמצביע לכלב ציד מגוון יותר עבודתו. כחלק בסיסי וחיוני בפיתוח הגזע פורסם בשנת 1897 ספר גידול. |
 |
באסט
יולי 2005
מקורותיו של הגזע הולכים אחורנית לצרפת. שם, בשפת המקור, נקראו כל הכלבים קצרי הרגליים והנישאים נמוך בשם Bas set או בתרגומו האנגלי- Low set.
רבים רואים בגזע הנכחד "טלבוט האונד" או בשמו העתיק כלב סיינט הוברט כמקור לגזע הבאסט האונד המודרני.
הגידול הצרפתי נעצר באיבו בסוף המאה ה-18 עם המהפיכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון שהכריתו באחת את חברת האצולה הצרפתית שהיו המגדלים של תקופתם.
רק שנים רבות מאוחר יותר, עם הגיעו ופיתוחו של הגזע באנגליה והופעתם של מגדלים, הפעם אנגליים הנאמנים והמסורים לגזע הייתה לו עדנה.
כלבי הבאסט פותחו בראשונה ככלבים עובדים. צורתם הייחודית מטרתה הייתה לשרת את בעליהם. בהיסטוריה המתועדת מופיעים כלבי באסט שהשתתפו בציד זאבים.
בסוף המאה ה- 19 הייתה לגזע עדנה, לא רק דווקא כטיפוס עובד בלהקות האונדס. גזע בעל סיבולת, עקשנות, אומץ, כוח מדהים וכושר הרחה יוצר דופן. אלא גם ככלב לוויה היוצא דופן במראהו ומכאן גאוות בעליו. |
 |
אקיטה אינו
מאי 2005
האקיטה קיבל את שמו ממחוז אקיטה, אשר נימצא בצפון הונשו , "אינו" פירושו ביפנית: גזע ממשפחת הכלבים.
שמו המקורי היה מטגי - אינו ( MATAGI-INU) או נמבו - אינו (NAMBO-INU) על שם שיטת הצייד וסוג הצייד.
ביתו המקורי הייתה העיר אודטה (YTIC-ETADO) בצפון הונשו שנקראה גם "עיר הכלבים".
אזור זה קשה במיוחד למחיה עקב שטח גיאוגרפי סלעי עם צמחיה סבוכה ואקלים חורפי ומושלג חלק גדול מימות השנה.
גזע זה מותאם במבנהו ובחוסנו לתנאי שטח קשים אלו.
כלבי האקיטה שימשו במקור לצייד, אך שימושים נוספים שימש הגזע עם השנים.
ציידי המטגי השתמשו באקיטה לצייד דובים צבאים, חזירי בר. שיטת הצייד ייחודית לגזע כאשר הצייד נעשה בשקט מופתי ע"י זוג או שלישית כלבים.
תיאורים ראשונים של כלבי המטגי מופיעים החל מ 700 לפני הספירה.
שלדים עתיקים שנמצאו באזור אקיטה והעיר אודטה היו בגובה של 57 ס"מ ותואמים בצורתם לאקיטה (גולגולת, זנב, מבנה גוף ועצם).
גזע זה הוחזק גם ע"י "שוגונים" וקיסרים רבים החל מימי הביניים, סיפורי עם ומיתוסים רבים סופרו ע"י זקני השבטים לאורך השנים. |
|
דקל
אפריל 2005
קיימות תאוריות רבות על מוצאו של הדקל. יש המחפשים את אבותיו באשור וביוון העתיקה ועדויות לקיומם נמצאו בתרבות האינקה בדרום אמריקה. גרמניה היא מולדת הגזע בצורתו הנוכחית. הדקל שימש לציד גיריות. תאורי הדקל במאות ה - 16 עד ה - 19 שונים מאד: החל מכלב דמוי ביגל ובאסט-גריפין זיפי ועד לדקל המוכר לנו כיום. המשותף לכולם אוזניים ארוכות ושמוטות, רגליים קצרות והתפקיד - ציד במחילות.
לפיתוח הדקל בצורתו המודרנית נבחרו כלבים קטנים שלא הרפו מן הטרף ורדפו אחריו גם בתוך המחילה.
המועדון הוותיק ביותר המסור לטיפוח הגזע הינו מועדון הגזע הגרמני (Deutsche Teckelklub) שנוסד בשנת 1888.
|
 |
יורקשייר טרייר
פברואר 2005
מוצאו של היורקשייר טרייר מהעיר יורקשייר ולינשר באנגליה. אין ודאות לגבי מוצאו מבחינת הרכב הגזעים בו, אך מורגשת מעורבותם של גזעים אחדים כמו: הסקאי טרייר, הבלק אנד טן, דנדי דימונט וכנראה גם המלטז, שממנו כנראה יש ליורקשייר טרייר את שערו הארוך.
בזמנים קדומים יותר (במאה האחת עשרה) היו כלבים אלה שייכים למעמד הנמוך בחברה, לאריסים. העניים באנגליה לא יכלו להחזיק כלבים גדולים כיוון שנחקק חוק האוסר עליהם החזקת כלבים למטרות צייד, והתיר להם להחזיק רק בכלבים קטנים. |
 |
בוקסר
ינואר 2005
במהלך המאה ה- 16 החל להתייצב גידול הכלבים שרובם עסקו בציד. השם שהעניקו לו המגדלים היה "בולנבייסר" ומשמעותו נושך שוורים- שם המעיד על עיסוקו. היה זה כלב חסון-חזק אך כבד ואיטי.
המגדלים חיפשו כלבים מהירים יותר ולשם כך יובאו דוגות (שם נרדף למסטיף) מאנגליה.
המגדלים אף הרביעו בין הגזעים החדשים וה"מעוצבים", שהגיעו מאנגליה. כלבי הבוקסר של אותה תקופה היו מגושמים, בעלי טיפוסיות מגוונת למדי ושימש לקרבות כלבים או ככלבי שמירה שערכם אינו רב. |
 |
כלב רועים גרמני
נובמבר 2004
כלב הרועים הגרמני, כשמו, פותח בגרמניה לפני למעלה ממאה שנים. היה זה נסיון ליצור כלב רועים אידאלי שיקל על חייהם של כלבנים מקומיים עם זאבים, אך יתכן כינויו ’’כלב זאב’’ נובע מדמיונו החיצוני לזאבים.
קפיטן מקס פון סטפניץ, קצין פרשים בצבא הגרמני, הביא לכך שהעולם הכיר את הגזע.
קפיטן פון סטפניץ ראה את הרועים שולטים בעדריהם בעזרת הכלבים ואת יכולת ההגנה והשליטה של הכלבים בפיקוחם של רועים אלו.
בתקופתו של פון סטפניץ עוד לא היה גזע מטיפוס אחד, אלא מספר רב של טיפוסים שונים, בעלי יכולת עבודה ותנועה, שאחדו בתכונותיהם כפי שראה בחזונו מקס פון סטפניץ את הגזע בעבר, ואיך יראה בעתיד - ועל כך חייב לו עולם מטפחי ואוהבי גזע כלב הרועים הגרמני תודה . |
 |
ווימרנר
אוקטובר 2004
יש הסבורים שהוויימרנר מוצאו מצרפת, צאצא ל"כלב סן לואיס האפור" ששימש בלהקות כלבי הצייד המלכותיות. ואולם, בתחילת המאה התשע-עשרה גידלו את הוויימרנר – שסביר יותר להניח שמוצאו מכלבי הצייד הגרמניים האפורים – ככלב לאיתור עקבות נמלטים בחצר הדוכס מוויימר. נעשו הכלאות עם כלב "אויסל" שדומה לספניאל בן זמננו, בלאדהאונד ופוינטר אנגלי. בתחילת המאה העשרים, הצטרף אל הוויימרנר קצר השיער הפופולרי גם זן ארוך שיער, שאינו נפוץ במיוחד. הוויימרנר, שמטופח בצורה מסודרת כבר למעלה ממאה שנה, הוא העתיק מבין גזעי הפוינטר הגרמניים
מועדון הוויימרנר נוסד ב-1897 והתקן הראשון נוסח ב-1925
הגזע פופולרי ביותר בארצות הברית ושם מכנים אותו הרוח האפורה |
dandoona
|
|
|
|
|
|
הוספת תגובה
|
|
|